יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

לקחתי יתוש טרמפ

הבוקר לקחתי יתוש טרמפ מתל אביב לרמת השרון.
אם הייתי יודעת שהוא צריך טרמפ הייתי מארגנת לו עוד קסדה או משהו.
אני נסעתי לי עם המשקף פתוח, והוא, אני מניחה, שייט לו להנאתו באוויר הפתוח של דרך נמיר.

הוא התמקם לו בשלווה בתוך האישון שלי. וכשאני אומרת שלווה, אני מתכוונת שהוא טס במהירות 250 קמ"ש בהערכה גסה, ישירות לתוך גלגל העין שלי.
לזכותי אומר שגם אני קיבלתי את העניין בשלווה ולא התנגשתי באוטובוס שלפניי אלא הסתפקתי בתמרון: זיגזוג- בלימה- קללה. ועוד כמה קללות.

יתוש יקר, אני מתנצלת על הרטיבות ואי הנוחות שחשת במהלך הנסיעה. על המצמוצים הבלתי פוסקים שלי ועל האצבע הענקית שבכל עצירה ניסתה לשלוף אותך החוצה. ואתה בסך הכל רצית להימנע מהדוחק והפקקים שבתחבורה הציבורית.
חשוב לי שתמשיך להשתמש בשירותי ההסעה שלי ואשמח לסייע שוב בפעם הבאה.

מה שחשוב זה שבסופה של נסיעה נעימה ושלווה, זכית להגיע למחוז חפצך, רטוב כנפיים אך מרוצה.

שבת שלום



תגובה 1:

  1. גם טרמפ חינם וגם התנצלות?
    את יותר מדי נחמדה...

    השבמחק